אז בסיומו של קמפיין קשה והפכפך, אחרי שלפרקים היה נראה שלא נצליח לעלות אפילו לחצי הגמר, זכתה הנבחרת השבוע בהישג הגדול בתולדותיה - אליפות העולם. זאת כאשר העונה היתה הפעם הראשונה בה הצלחנו להעפיל אליה בכלל.
את העונה פתחנו עם שישה נצחונות רצופים, שלושה בבית המוקדם (על טיוואן, קנדה וניגריה) ושלושה בבית השני, על מקסיקו, דרום אפריקה ופולין. בשלב הזה בעצם הבטחנו את העליה לשלב הבא, דב קושמרו, אחד מכוכבי הנבחרת נפצע ואיכשהו מצאנו את עצמנו ברצף של שלושה הפסדים רצופים שהעמיד אותנו עם הגב לקיר. בשלב הזה היה די ברור שנצטרך לנצח את שלושת המשחקים שנותרו לנו על מנת לעלות לחצי הגמר. ואכן עשינו זאת. נצחונות קלים יחסית על צ'ילה ובלגיה יחד עם ניצחון קשה ומרשים יותר על גרמניה הובילו אותנו לחצי הגמר מן המקום הרביעי, שם חיכתה לנו סין.
אלופת העולם פעמיים ברצף, הנבחרת שנחשבה גדולה על שאר העולם כן הראתה פגיעות מסויימת בטורניר הזה עם שני הפסדים (אחד מהם לקראנץ' יאוש של ההונג קונגים שלא הספיק להם). עם זאת, הם עדיין הגיעו כפייבוריטים מוחלטים נגדנו.
הימור נכון שלנו על קצב איטי יחד עם הימור מוטעה שלהם פנימה אל מול המושן שלנו הספיקו כדי להוביל אותנו לניצחון שהוא כנראה הכי גדול וחשוב בקריירה שלי.
אך המלאכה לא תמה שם. בגמר חיכתה לנו ספרד, אלופת אירופה שגברה עלינו בבית המוקדם. אך למרות כל הקשיים שעברנו בעונה הזאת - פציעות כוכבים, הפסדים במשחקים צמודים, בסוף כל הקושי הזה עזר לנו ללמוד ולהתפתח ולהגיע לשיאנו ברגע האמת. הימור נכון ספרדי פנימה לא הספיק מול הלוק שלנו.
ישראל אלופת העולם.